יצחק סגל נ' התעשיה האווירית לישראל בע"מ

פסק דין

1. לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות ופדיון חופשה שהגיש התובע כנגד הנתבעת מעסיקתו לשעבר.

2. רקע עובדתי:

א.התובע יליד 1939 החל עבודתו בנתבעת בחודש ספטמבר 1959.

ב.בתפקידו האחרון, שמש התובע כסגן ראש מנהל צרי גוף ומנהל מינהל מכונאי המטוסים.

ג.ביום 31/12/04 פרש התובע לגמלאות בהיותו בן 65 ו-4 חודשים בהתאם להוראות חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

ד.ביום 15/7/79 נחתמו שני הסכמים קיבוציים אשר הסדירו את כניסת עובדי הנתבעת כחברים בקרן הפנסיה מבטחים. במסגרת נספח 2 להסכם הקיבוצי בעניין הצטרפות למבטחים נכללה התייחסות לסוגיית רכיבים כספיים המגיעים לעובדי הנתבעת עם הגיעם לגיל פרישה (להלן הנספח).

3. הליכים:

א.התובע תיקן את כתב תביעתו ומשכך כתב התביעה המתוקן וכן כתב ההגנה המתוקן שהוגשו יהוו את גדר המחלוקת שלפנינו.

ב.בדיון שהתקיים בפנינו העידו מטעם התובע התובע בעצמו וכן מר שלום נוימן אשר שמש כנציב קבילות עובדים בנתבעת במועדים הרלוונטים לכתב התביעה (להלן:"נוימן"). מטעם הנתבעת העידו מר דוד ארצי, מנהל חטיבת בדק מטוסים (להלן:"החטיבה") במסגרתה עבד התובע במועדים הרלוונטים (להלן:"ארצי"), מר רמי גראור ראש מנהל משאבי אנוש בחטיבה (להלן:"גראור") וכן מר יוסף מנדלוביץ ראש מינהל כח אדם ויחסי עבודה בנתבעת (להלן:"מנדלוביץ).

להלן נפרש טענות הצדדים בהרחבה.

4. טענות התובע:

א.התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בהתאם להוראות סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים,התשכ"ג -1963 וכן לפיצוי-מענק לאור הוראות סעיף 7 ב' לנספח להסכם הקיבוצי.

התובע זכאי לתשלום פיצוי העולה כדי מכפלת שכרו האחרון במספר שנות עבודתו החל מחודש ספטמבר 1959 ועד ליום 31/3/68 (8.5 שנים). תחת תשלום פיצוי זה פעלה הנתבעת בהתאם להוראות סעיף 8 לנספח ושילמה לידיו 18% מהפיצוי המגיע לו.

ב.הנתבעת התנהלה באופן מפלה שכן בשונה מהתובע, עובדים בעלי נתונים דומים לשלו, זכו לקבלת פיצוי כאמור, לאור האמור זכאי התובע לתשלום הפרשי המענק בסך 110,997.25 ₪.

ג.לאורך כל תקופת עבודתו השקיע התובע מזמנו ומרצו לשביעות רצון הנתבעת, במסגרת משימות בארץ ובחו"ל.

ד.במהלך התקופה שבין יולי 2001 ועד לחודש אפריל 2002,עבד התובע בהיקף שעות העולה על מסגרת השעות הרגילה. התובע לא קיבל לידיו תשלום עבור שעות נוספות חרף העובדה כי נדרש לבצע עבודתו על ידי הממונה על כח אדם, גראור, בהתאם להוראות מנהל החטיבה ארצי. לאור האמור עתר התובע לתשלום סך של 133,724.64 ₪.

ה.מחודש יוני 2000 עבד התובע באופן אינטנסיבי החורג מהרגיל, אף בשבתות. בהתאם להוראות החוק הרי שעבודה ביום המנוחה השביעי מזכה בגמול של 200% כשנוסף על כך זכאי היה ליום מנוחה חלופי. לאור מתכונת עבודתו, לא עלה בידי התובע לנצל את יום המנוחה החלופי ומשכך הבטיח לו מר גראור לתובע כי ימי עבודה אלו ישולמו לידיו במסגרת "שכר ימי היעדרות" המצטרפים למצבת ימי החופשה המגיעים לו. לאור האמור התובע זכאי לסך של 27,229.92 ₪ בגין דמי חופשה.

5. טענות הנתבעת:

א.תביעתו של התובע לתשלום פיצוי בגין שנות עבודתו הראשונות עבור התקופה שמשנת 1959 ועד לשנת 1968 משוללת בסיס שכן פיצוי זה ניתן לעובד שהתפטר מתפקידו בגילאים 64-65, בהתאם להוראות סעיף 7ב' לנספח, דבר שלא התקיים בעניינינו שכן התובע פרש לגמלאות ובהתאם חלות עליו הוראות סעיף 8 לנספח.